בס"ד
ההחמצה הגדולה של הימין
ההתיישבות לבדה אינה מבטיחה את עתיד הארץ. בלי הכרעה מדינית גם הישגי ההתיישבות עלולים להיות הפיכים.
English follows Hebrew
יהודית קצובר ונדיה מטר
אמרנו שוב ושוב: אם מדינת ישראל אינה מעזה להחיל את ריבונותה ביהודה ושומרון, אל נתפלא כאשר ריבונותה ומשילותה מתערערות גם בנגב, בגליל, בלוד, ביפו ובעכו.
ריבונות אינה רק שליטה בשטח. ריבונות היא הצהרה ברורה של מדינה: זו ארצנו, אנחנו בעלי הבית, ואנחנו נושאים באחריות לעתידה.
ההיסוס של מדינת ישראל להחיל ריבונות ביהודה ושומרון אינו נשאר מעבר לקו הירוק. הוא מקרין על המדינה כולה. כאשר מדינה מגמגמת בשאלת בעלותה על חבלי מולדתה, היא משדרת חולשה וחוסר ביטחון בצדקת דרכה. ההיסוס הזה מעודד את מי שמבקשים לערער על ריבונותה גם בתחומי הקו הירוק, ומחזק דרישות לאוטונומיה בגליל ובנגב. (ראו ראיון של מנסור עבאס, יו"ר רע"ם, עם ג'קי חורי ברדיו א-שמס 11-8-2026 בו הוא דורש אוטונומיה ערבית על הקרקע ואטונומיה תרבותית)
הגמגום הזה אינו נעצר בגבולות המדינה. הוא מהדהד גם בזירה הבינלאומית. כאשר ישראל נמנעת מהכרעה מדינית ביהודה ושומרון, היא מותירה ואקום מדיני, שאליו נכנסים גורמים בינלאומיים המקדמים הכרה במדינה פלשתינית. היעדר הכרעה ישראלית מחזק את הדרישה הבינלאומית למדינה פלשתינית. ואקום מדיני אינו נשאר ריק. אם אנחנו לא מכריעים על עתיד הארץ, אחרים מבקשים להכריע במקומנו.
תוצאות הבחירות לכנסת צריכות להדליק נורה אדומה. התחזקות הייצוג של המפלגות הערביות השוללות את מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, לכדי 19 מנדטים מבטאת התעוררות פוליטית המחייבת אותנו לבחון את משמעותה הלאומית. ככל שמדינת ישראל מהססת להכריע בשאלת הריבונות, כך מתחזק הביטחון העצמי של הערבים המבקשים לקדם שאיפות לאומיות נפרדות.
וכאן עלינו לומר גם דבר על עצמנו.
אנחנו בתנועת הריבונות חייבים להודות שגם אנחנו עדין לא הצלחנו מספיק להנחיל את חשיבותה המכרעת של החלת הריבונות, לא בקרב מקבלי ההחלטות ואף לא בקרב חלק מחברינו המתיישבים.
שנים ששולטת בהתיישבות הקונספציה שהתלם האחרון הוא שיקבע את הגבול. ככל שנחרוש, נבנה, ניטע ונקים עוד יישובים וחוות, כך נבטיח את עתיד הארץ.
המציאות כבר הוכיחה שהקונספציה הזאת אינה נכונה. ראינו יישובים פורחים שנעקרו, בתים שנהרסו וחבלי ארץ שנמסרו למרות עשרות שנות התיישבות.
לא די בתלם האחרון. לא די בריבונות דה פקטו. צריך גם הכרעה מדינית – החלת ריבונות דה יורה.
ולצערנו, גם הממשלה הזאת הייתה שבויה באותה קונספציה. היא קידמה הישגים חשובים בהתיישבות: הקמת יישובים וחוות, הסדרת מאחזים, בנייה, כבישים ותשתיות, ואף צעדים משמעותיים בתחום הסמכויות האזרחיות והקרקעות. על כל אלה מגיעה לה הערכה. אבל דווקא ממשלה זו, שנהנתה מתמיכה רחבה בריבונות בכנסת, הייתה יכולה לעשות את הצעד ההיסטורי המכריע – להחיל ריבונות ישראלית על יהודה ושומרון וכן, גם על עזה.
במקום להפוך את ההישגים בשטח להכרעה מדינית, היא הסתפקה בהרחבת ההתיישבות. בכך החמיצה הזדמנות היסטורית.
החשש מההתמודדות עם מעמדה של האוכלוסייה הערבית שיתק את הפוליטיקאים. הם חששו מהאחריות, מההשלכות המדיניות ומהשאלות הדמוגרפיות. אלא שההימנעות מהכרעה לא פתרה אף אחת מהבעיות. וכך נותרנו עם אותה אוכלוסייה ערבית, עם אותן שאלות ועם אותם אתגרים – אבל בלי ריבונות.
ממשלות מתחלפות, הסכמים משתנים, וגם הישגים בשטח עלולים להתבטל. ריבונות הייתה מעניקה להם עוגן מדיני ומשפטי חזק לאין שיעור.
המאבק על הריבונות ביהודה ושומרון ועזה אינו מאבק מקומי של המתיישבים. הוא מאבק על דמותה, זהותה וביטחונה של מדינת ישראל כולה. מי שאינו מבין את הקשר בין חברון לבאר שבע, בין שכם לנצרת ובין הריבונות ביהודה ושומרון למשילות בגליל ובנגב, מחמיץ את התמונה הלאומית השלמה.
ומה הלאה? כאן מתחיל התיקון.
תודעה ריבונית אינה צומחת מאליה. היא נבנית באמצעות חינוך שורשי, לימוד מעמיק של התנ״ך, ההיסטוריה של עם ישראל, זהותו, מורשתו ומסורתו. עלינו לגדל דור המכיר את שורשיו, יודע מניין בא ולאן הוא הולך, מבין את זכותו על ארצו ואינו חושש לממש אותה. החינוך לתודעת ריבונות חייב להגיע לבתי הספר, לתנועות הנוער, למכינות, לישיבות, לאקדמיה ולשיח הציבורי כולו.
כי בלי זהות לאומית איתנה אין תודעה ריבונית, ובלי תודעה ריבונית גם התלם האחרון לא יבטיח את עתידנו בארץ.
פיספסנו הזדמנות היסטורית.
תנועת הריבונות תמשיך בכל הכח עד להחלת הריבונות על כל מרחבי ארצנו.
--------------------------------------
פורסם
בערוץ 7: https://www.inn.co.il/news/709855
באתר ריבונות : https://www.ribonut.co.il/BlogPostID.aspx?BlogPostId=1095&lang=1
------------------------------------------
תנועת הריבונות
: https://linktr.ee/ribonut.il
להצטרפות לקבוצת הוואטסאופ
https://chat.whatsapp.com/LXEMYaW6f1F6dpd4BjvTog
תורמים ונותנים כח לריבונות:
https://www.jgive.com/new/he/ils/donation-targets/60201
The Right’s Great Missed Opportunity
Settlement alone does not guarantee the future of the Land of Israel. Without a decisive political resolution, the achievements of the settlement enterprise may be reversed.
Yehudit Katsover and Nadia Matar
We have said time and again: If the State of Israel does not dare to apply its sovereignty over Judea and Samaria, we should not be surprised when its sovereignty and governance are undermined in the Negev, the Galilee, Lod, Jaffa, and Acre as well.
Sovereignty is not merely control over territory. Sovereignty is a clear declaration by a state: This is our land. We are the rightful owners, and we bear responsibility for its future.
Israel's failure to apply sovereignty over Judea and Samaria has consequences far beyond the Green Line. Its effects are felt throughout the entire country. When a state fails to assert its ownership of parts of its ancestral homeland, it projects weakness and a lack of confidence in the justice of its cause. This emboldens those who seek to undermine its sovereignty within the Green Line as well, and strengthens demands for autonomy in the Galilee and the Negev. (See the August 11, 2026 interview of Mansour Abbas, chairman of Ra'am, with Jack Khoury on Radio Ashams, in which he demands Arab territorial autonomy and cultural autonomy within Israel.)
The consequences extend beyond Israel's borders. They also reverberate in the international arena. By refraining from reaching a decisive political resolution regarding Judea and Samaria, Israel leaves a political vacuum into which international actors step, promoting recognition of a Palestinian state. The absence of a clear Israeli position strengthens international demands for Palestinian statehood. A political vacuum does not remain empty. If we do not determine the future of our land, others will seek to determine it for us.
The results of the Knesset elections should set off alarm bells. The increased representation of the Arab parties that reject Israel as the nation-state of the Jewish people, reaching 19 Knesset seats, reflects a political awakening whose national implications we must examine. The longer Israel leaves the question of sovereignty unresolved, the more confident those Arabs seeking to advance separate national aspirations become.
And here, we must also say something about ourselves.
We in the Sovereignty Movement must acknowledge that we, too, have not yet succeeded sufficiently in instilling an understanding of the decisive importance of applying sovereignty, neither among decision-makers nor even among some of our fellow residents in Judea and Samaria.
For years, the settlement movement has been dominated by the conception that the last furrow plowed will determine the border. The more we plow, build, plant, and establish additional communities and farms, the more we will secure the future of the land.
Reality has already proven that this conception is mistaken. We have seen thriving communities uprooted, homes demolished, and entire regions handed over despite decades of settlement.
The last furrow is not enough. De facto sovereignty is not enough. We also need a decisive political resolution: the application of de jure sovereignty.
Unfortunately, this outgoing government, too, was captive to the same conception. It advanced important achievements in settlement: establishing communities and farms, legalizing outposts, construction, roads, and infrastructure, as well as significant steps regarding civilian authority and land matters. It deserves recognition for all of these achievements. But this very government, which enjoyed broad support for sovereignty in the Knesset, could have taken the decisive historic step: applying Israeli sovereignty over Judea and Samaria and, yes, over Gaza as well.
Instead of translating achievements on the ground into a binding political reality, it contented itself with expanding settlement. In doing so, it missed a historic opportunity.
Fear of confronting the status of the Arab population paralyzed the politicians. They feared the responsibility, the diplomatic consequences, and the demographic questions. Yet avoiding the issue did not solve a single one of these problems. And so we were left with the same Arab population, the same questions, and the same challenges - but without sovereignty.
Governments come and go, agreements change, and even achievements on the ground can be undone. Sovereignty would have provided them with an immeasurably stronger political and legal foundation.
The struggle for sovereignty over Judea, Samaria, and Gaza is not a local struggle of the Jews of Judea and Samaria. It is a struggle over the character, identity, and security of the entire State of Israel. Anyone who fails to understand the connection between Hebron and Beersheba, between Shechem (Nablus) and Nazareth, and between sovereignty in Judea and Samaria and effective governance in the Galilee and the Negev, Lod and Akko is missing the larger national picture.
So where do we go from here? This is where the work of correcting course begins.
A consciousness of sovereignty does not emerge on its own. It is built through education deeply rooted in our heritage, through in-depth study of the Bible, the history of the Jewish people, its identity, heritage, and traditions. We must raise a generation that knows its roots, knows where it comes from and where it is going, understands its right to its land, and is not afraid to exercise that right. Education toward a consciousness of sovereignty must reach our schools, youth movements, pre-military academies, yeshivas, universities, and the entire public discourse.
Because without a strong national identity, there can be no consciousness of sovereignty, and without a consciousness of sovereignty, even the last furrow plowed will not secure our future in this land.
We missed a historic opportunity.
The Sovereignty Movement will continue with all its strength until sovereignty is applied throughout every part of our land.
-------------------------------------
Posted
On Israel National News: https://www.israelnationalnews.com/news/435527
On Sovereignty: https://www.ribonut.co.il/BlogPostID.aspx?BlogPostId=1095&lang=2
----------------------------------------
The Sovereignty Movement
https://linktr.ee/sovereignty.il
To join the English Sovereignty WhatsApp:
https://chat.whatsapp.com/IJvNAtVuI9v8QlZ2mA552F
To Donate and strengthen Sovereignty:
https://www.jgive.com/new/en/usd/donation-targets/60201
AM YISRAEL CHAI!
--
You received this message because you are subscribed to the Google Groups "nashimbyarok" group. This group is owned and operated by Women In Green For Israel's Tomorrow.
To unsubscribe from this group, send email to
nashimbyarok-womeningreen+unsubscribe@googlegroups.com
Visit our website at https://www.ribonut.co.il/
---
You received this message because you are subscribed to the Google Groups "Ribonut Sovereignty (nashimbyarok)" group.
To unsubscribe from this group and stop receiving emails from it, send an email to nashimbyarok-womeningreen+unsubscribe@googlegroups.com.
To view this discussion visit https://groups.google.com/d/msgid/nashimbyarok-womeningreen/CAPTaw9a_-HTD3YzDfjx78iFdfWVbX-EG0YmHUCYtUyvStUK0Tw%40mail.gmail.com.
