בס"ד
1948 לא הסתיימה
English follows Hebrew
שלום חברים,
ביום העצמאות אנו מודים על כל מה שכבר הושג, אך מבינים שהמשימה טרם הושלמה. לפניכם מאמר שכתבנו, העוסק בדיוק בכך — בצורך להמשיך ולהכריע.
חג עצמאות שמח!
יהודית קצובר ונדיה מטר
תנועת הריבונות
https://linktr.ee/ribonut.il
---------------------------------------------------------------------
1948 לא הסתיימה: הקרב על הריבונות נמשך
קווי דמיון נמתחים מימי טרום המדינה לימינו אלה, ועל המנהיגות הישראלית של ימינו להפיק לקחים נדרשים מההכרעה ההיסטורית שקיבל אז דוד בן גוריון, ההחלטה על הכרזת מדינה.
יהודית קצובר ונדיה מטר, יושבות ראש תנועת הריבונות
לקריאה באתר ריבונות: https://www.ribonut.co.il/BlogPostID.aspx?BlogPostId=1038&lang=1
לקריאה בערוץ 7:
https://www.inn.co.il/news/694946
לקראת יום העצמאות ה-78 של מדינת ישראל, ראוי לשוב לרגע המכונן בתולדות מדינת ישראל — הכרזת המדינה, לא רק כאירוע היסטורי מרגש, אלא כמהלך מדיני עמוק ששינה את כללי המשחק.
חשוב לזכור כי גם ערב ההכרזה לא היה היישוב היהודי בארץ ישראל רעיון מופשט, רעיון תיאורטי או תקווה רחוקה. הוא היה מציאות חיה: יישובים, חקלאות, תעשייה, מוסדות לאומיים וכוח מגן. במובנים רבים, כבר התקיימה כאן מציאות מדינתית בפועל. לכאורה ניתן היה להמשיך בדרך זו, להקים עוד יישובים, להרחיב את האחיזה בשטח ולבסס עובדות נוספות. אך הנהגת היישוב הבינה עיקרון יסוד: מציאות בשטח, חזקה ככל שתהיה, אינה תחליף לריבונות. ללא הכרעה מדינית, גם מציאות מבוססת נותרת זמנית, פגיעה ובלתי מעוגנת.
ההחלטה שלא להטות אוזן לתרחישי הבהלה ולהכריז על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל לא הייתה מובנת מאליה. דוד בן גוריון ידע היטב כי להכרזה יהיה מחיר כבד, מדיני, ביטחוני ואנושי. הוא הבין כי המדינה תידרש להתמודד מיד עם מלחמה ועם לחצים בינלאומיים, ובכל זאת בחר לפעול.
האומץ להכריע והדבקות במטרה הלאומית הם שאפשרו את המעבר מהתבססות למציאות ריבונית. בהכרזת המדינה לא נוצרה מדינה יש מאין, אלא עוגנה מציאות מתהווה לעובדה מדינית מחייבת. ההכרזה הגדירה לראשונה באופן רשמי את ריבונותו של העם היהודי בארצו.
יצוין כאן כי הזעזוע העמוק בעקבות השואה תרם לעיצוב הסביבה הבינלאומית שבתוכה התקבלה ההכרעה. זעזוע זה חידד את ההכרה בצורך במסגרת מדינתית לעם היהודי, והעצים נכונות בינלאומית לקבל מהלך מדיני מכריע.
זהו כוחה של ריבונות: לא רק לשלוט, אלא להגדיר.
גם כיום, עשרות שנים לאחר מכן, מתקיימת מציאות דומה במובנים מסוימים. ביהודה ושומרון מתקיימת מציאות ברורה של התפתחות ופריחה ביישובים, תשתיות, נוכחות אזרחית וביטחונית, וחיים אזרחיים מלאים. המציאות קיימת ומתקבעת. אך בדומה לעבר, גם כאן הפער בין דה-פקטו לדה-יורה נותר בעינו. ההתיישבות אכן יוצרת מציאות, אך אינה מגדירה אותה באופן רשמי. היא מבססת נוכחות, אך אינה קובעת את מעמדה.
אירועי ה־7 באוקטובר המחישו מחדש את עומק האיום הביטחוני שעודו קיים, ובמידה מסוימת אף התעצם. אירועי הטבח חידדו את משמעות מגבלותיה של מציאות שאינה מעוגנת בהכרעה מדינית מלאה. הם השפיעו על תפיסות אזוריות ובינלאומיות, וחידדו את הצורך בהגדרה ברורה של אחריות, שליטה וריבונות.
הלקח ההיסטורי ברור: כפי שלא היה די בהתיישבות והוצרכנו בהקמת מדינה, כך אין די בהתיישבות ביהודה ושומרון על מנת לקבוע ריבונות. כל עוד אין הכרעה מדינית, גם מציאות של יישובים עלולה, חלילה, להישאר פגיעה ונתונה לשינויים פוליטיים. ללא הכרעה מדינית לא יהיה בכוחם של ישובים, גם מבוססים, גדולים וותיקים, למנוע תרחישים של עקירה או מהלכים מדיניים מסוכנים של נסיגה והתקפלות. הכרעה מדינית היא הרגע שבו מציאות מפסיקה להיות זמנית והופכת לקבועה; הרגע שבו עובדות מפסיקות להיות נתונות לפרשנות והופכות למסגרת מחייבת.
כוחה של הכרזת המדינה היה בסגירת הפער בין מה שהיה קיים בפועל לבין מה שהוכר רשמית. היא לא הוסיפה רק תוכן, אלא העניקה לקיים ולמתפתח תוקף רשמי של ממש, על כל המשתמע מכך. כך גם כוחה של החלת ריבונות: לא ביצירת מציאות חדשה, אלא בעיגון מציאות קיימת. לא בהתחלה, אלא בהשלמה. לא במהלך טקטי, אלא בהכרעה היסטורית.
יום העצמאות מזכיר כי יש רגעים שבהם עם נדרש לעבור מהתבססות להכרעה, מהרגל למציאות מוגדרת, משלבי המתנה לאמירה. האומץ שעמד בבסיס ההכרזה אז, הנכונות לשלם מחיר, לעמוד מול לחצים ולהכריע, הוא אותו אומץ הנדרש גם כיום, בבחירה המנהיגותית להגדיר באופן רשמי את ריבונותה של ישראל במרחבי ארצה, בין הים לירדן.
גם במציאות מדינית דינמית, שבה נפתחות אפשרויות חדשות בזירה הבינלאומית, ההכרעה תלויה ביכולתה של הנהגה לתרגם מציאות מתהווה למהלך ריבוני מחייב. ההיסטוריה, בסופו של דבר, אינה מעניקה ריבונות; היא מאשרת אותה בדיעבד למי שהעז לפעול בזמן.
1948 Has Not Ended Yet
Dear friends,
On Yom Haatsmaut, Independence Day, we give thanks for all that has already been achieved, while recognizing that the mission is not yet complete. Below is an article we have written, addressing precisely this — the need to continue and make crucial brave decisive choices.
Happy Yom Haatsmaut!
Yehudit Katsover and Nadia Matar
The Sovereignty Movement
https://linktr.ee/sovereignty.il
---------------------------------------------------------------------------------------
1948 Has Not Ended: The Battle for Sovereignty Continues
Parallels can be drawn between the pre-state era and today. The current Israeli leadership must draw the necessary lessons from the historic decision made then by David Ben-Gurion—the declaration of statehood.
Yehudit Katsover and Nadia Matar, Co-Chairs of the Sovereignty Movement
To read on Israel National news click here:
https://www.israelnationalnews.com/news/425792
To read on the Sovereignty website click here:
https://www.ribonut.co.il/BlogPostID.aspx?BlogPostId=1038&lang=2
Ahead of the 78th Independence Day of the State of Israel, it is fitting to return to the foundational moment in Israel’s history—the declaration of independence—not only as a moving historical event, but as a profound political act that changed the rules of the game.
It is important to remember that even on the eve of the declaration, the Jewish Yishuv in the Land of Israel was not an abstract idea, a theoretical concept, or a distant hope. It was a living reality: settlements, agriculture, industry, national institutions, and a defense force. In many respects, a de facto state already existed here. One could, in theory, have continued along this path—establishing additional communities, expanding territorial presence, and further entrenching facts on the ground. But the leadership of the Yishuv understood a fundamental principle: facts on the ground, however strong, are not a substitute for sovereignty. Without a political decision, even an established reality remains temporary, vulnerable, and unanchored.
The decision not to yield to fears and to declare the establishment of a Jewish state in the Land of Israel was not self-evident. David Ben-Gurion understood well that such a declaration would come at a heavy price—diplomatic, security-related, and human. He knew the state would immediately face war and international pressure, and yet he chose to act.
It was the courage to decide and the commitment to the national goal that enabled the transition from consolidation to sovereign reality. With the declaration of independence, a state was not created ex nihilo; rather, an emerging reality was anchored into a binding political fact. The declaration formally defined, for the first time, the sovereignty of the Jewish people in its land.
It should be noted that the profound shock of the Holocaust helped shape the international environment in which this decision was made. This shock sharpened the recognition of the need for a state framework for the Jewish people and increased international willingness to accept a decisive political move.
This is the power of sovereignty: not only to govern, but to define.
Even today, decades later, a similar reality exists in certain respects. In Judea and Samaria, there is a clear reality of development and flourishing Jewish communities, infrastructure, civilian and security presence, and full civic life. This reality exists and is becoming entrenched. Yet, as in the past, the gap between de facto and de jure remains. Settlement creates reality, but does not formally define it. It establishes presence, but does not determine its status.
The events of October 7 once again demonstrated the depth of the ongoing security threat, which in some respects has even intensified. The massacre underscored the limitations of a reality not anchored in a full political decision. It influenced regional and international perceptions and sharpened the need for a clear definition of responsibility, control, and sovereignty.
The historical lesson is clear: just as settlement alone was not sufficient and the establishment of a state was required, so too settlement in Judea and Samaria is not sufficient to establish sovereignty. As long as there is no political decision, even a reality of settlements may, Heaven forbid, remain vulnerable and subject to political change. Without a political decision, even well-established, large, and long-standing communities cannot prevent scenarios of evacuation or dangerous political withdrawals and concessions. A political decision is the moment when reality ceases to be temporary and becomes permanent; the moment when facts are no longer open to interpretation but become a binding framework.
The power of the declaration of independence lay in closing the gap between what existed in practice and what was formally recognized. It did not merely add content; it gave full legal and political validity to what already existed and was developing. So too with the application of sovereignty over Judea, Samaria and Gaza: not the creation of a new reality, but the anchoring of an existing one. Not a beginning, but a completion. Not a tactical move, but a historic decision.
Independence Day reminds us that there are moments when a people must move from consolidation to decision, from habit to definition, from waiting to declaration. The courage that underpinned the declaration then—the willingness to pay a price, withstand pressure, and decide—is the same courage required today in the leadership choice to formally define Israel’s sovereignty across its territory, from the sea to the Jordan River.
Even in a dynamic diplomatic reality, where new opportunities are emerging on the international stage, the decision depends on the leadership’s ability to translate an evolving reality into a binding sovereign act. History, ultimately, does not grant sovereignty; it retroactively confirms it for those who had the courage to act in time.
--------------------------------------------------------
The Sovereignty Movement
https://linktr.ee/sovereignty.il
You received this message because you are subscribed to the Google Groups "nashimbyarok" group. This group is owned and operated by Women In Green For Israel's Tomorrow.
You received this message because you are subscribed to the Google Groups "Ribonut Sovereignty (nashimbyarok)" group.
To unsubscribe from this group and stop receiving emails from it, send an email to
.
%20Yoram%20Ettinger.jpg)
