הרקטות מעזה התחילו עם אוסלו
הרקטות מעזה התחילו באוסלו
יהודית קצובר ונדיה מטר
פרשני השמאל, דובריו ושאר תומכי הנסיגות וההתקפלויות רואים את הקולות, את קולות נפץ הרקטות, שומעים את המראות, את מראות ההלוויות והתושבים החרדים וחוזרים אל עמדותיהם הקדומות כאילו דבר אינו קורה סביבנו. 'זו לא ההתנתקות' הם אומרים, מכריזים 'גם לפני ההתנתקות היו טילים' ומציגים נתונים ומספרים. הגיעה העת להשיב לטענות הללו, לשים קץ למידע המגמתי שמרעיפים עלינו.
הבה נרענן את זיכרוננו:
אכן, לא בעקירה מגוש קטיף החלה מתקפת הטילים והרקטות על העורף הישראלי. ירי שכזה היה עוד קודם לכן, אבל בחינת העובדות מתחילה עוד הרבה קודם לכן על מנת להגיע לתובנות אמת ולמסקנות לעתיד:
כל עוד שלט צה"ל בכל רצועת עזה לא היו טילים. אמנם בשנת 1987 הייתה האינתיפאדה הראשונה, אבל הנשק שאותו הפנו הערבים לעברינו היו אבנים ולעתים גם בקבוקי תבערה. לא מעבר לזה. צה"ל פיקח על הכבישים ונכח בתוך הערים. השליטה המודיעינית של כוחות הביטחון הייתה מלאה ופיגועים רבים נמנעו עוד בשלב התכנון. גם ניסיונות הברחת נשק סוכלו. הסיבה הייתה פשוטה: צה"ל נכח שם.
ואז במקום לחסל את האינתיפאדה אחת ולתמיד הגו קברניטי הנסיגות והוויתורים עם רעיון התיגמול לתוקפן וחתמו על הסכמי אוסלו. במאי 1994 נחתם הסכם עזה-יריחו ובעטיו יצא צה"ל מרוב השטח ברצועת עזה, מהערים ומהכפרים לבד מגוש קטיף, נצרים, כפר דרום, אלי סיני ודוגית והשטח הופקר לשליטת הרשות הפלשתינית.
זה התחיל עם פצצות מרגמה מיושנות, פצמ"רים, זוכרים? הפצמ"ר הראשון שוגר לעבר נצרים בינואר 2001, סיממנו את עצמנו עם המשפט "טוב. זה סתם פצמ"ר", אבל מאז הם רק הלכו והשתכללו ואנחנו כבלנו את ידינו עם השאלה "מה, נכבוש את עזה?" והפכנו את עצמנו לחסרי אונים. מעט מהטעויות ההן תוקנו ביהודה ושומרון במבצע 'חומת מגן', כאשר נוכחותו של צה"ל שבה לכל הערים והכפרים. בעזה, לעומת זאת, לא היה מבצע שכזה. כך התקבעה מציאות שבה ביו"ש אין רקטות ובעזה יש ויש.
מכאן ואילך ניתן לערבים חופש פעולה ושקט לתכנן את ההסלמה, את עליית המדרגה, את שיפור הרקטות והטילים, את ההתחמשות וההתארגנות הצבאית. איש לא הפריע להם. הרקטות הראשונות היו פרימיטיביות, פגיעתם הייתה הרסנית הרבה פחות וכך גם דיוק הפגיעה שלהן, אבל המחבלים השתכללו צעד אחר צעד והרקטות החלו להגיע ליישובי גוש קטיף ובהמשך לעבר שדרות והלאה.
גם האיתותים הכואבים ההם לא העירו את ההנהגה בישראל ולא הביאו אותה לשוב מדרכה המדינית. ההמשך היה תכנית ההתנתקות והעקירה מיישובי גוש קטיף וצפון השומרון מתוך תקוות הזויות וחסרות בסיס שהאויב יהפוך את הרצועה לסינגפור של המזרח התיכון. נסיגת צה"ל מהרצועה הרחיבה את חופש הפעולה שניתן לערביי עזה. חמאס השתלט בכוחנותו ובאלימותו על רצועת עזה, סילק את מנהיגות הרש"פ והאיץ את פיתוח הרקטות והטילים עד למציאות הנוכחית בה טווח פגיעתן מגיע עד תל אביב ובנותיה.
בצל כל אלה התעצמו יכולותיו של חמאס גם מתחת לאדמה ופתח בחפיר מנהרות טרור לאורך קילומטרים רבים במגמה להוציא לפועל פיגועי חטיפה והשתלטות אסטרטגיים. בהיעדר הנוכחות הישראלית ברצועה יכול היה חמאס להכין ולשכלל את הפתעת הטרור התת קרקעית שלו.
זו המציאות וזו ההיסטוריה. כל הנתלים בטפטוף הרקטות הפרימיטיביות שטרם ההתנתקות כהוכחה שלא היא זו שהביאה עלינו את סבבי האסון שאנו בעיצומם, עושים שקר בנפשם ומתעתעים בכולנו. לו לא הייתה ממשלת ישראל חותמת על הסכמי אוסלו ומפקירים את רצועת עזה למחבלים ולו לא היינו מוסיפים על החתימה האסונית ההיא את ההתנתקות המוחלטת מהרצועה, שכזכור גם היא חלק מארץ ישראל, לו היינו מחילים כבר אז את ריבונותנו המלאה על הרצועה לא היינו מגיעים למציאות הקשה של ימינו אלה.
כעת, ערב פרסום תכנית טראמפ עלינו לזכור את העובדות לאשורן ולהפנים כי רק שליטה ישראלית על השטח כולו היא שמביאה לשקט ביטחוני. הפקרת השטח לממשל עצמי ערבי תביא רקטות נוספות, הרסניות הרבה יותר, מדויקות הרבה יותר, והפעם מהרי השומרון אל גוש דן, ירושלים ועוד.
(תודתנו להיסטוריון חגי הוברמן על ריענון התאריכים)
The Rockets from Gaza began in Oslo
Yehudit Katsover and Nadia Matar
Leftist commentators, its spokesmen and other supporters of withdrawal and concessions hear the sounds of rockets exploding; they see the sights, the spectacle of funerals and frightened residents but they resume their biased positions as if nothing is happening around us. "It's not because of the Disengagement", they say, declaring that "even before the Disengagement there were missiles" presenting data and numbers. The time has come to answer these claims, to put an end to the tendentious information that they serve up to us.
Let us refresh our memories:
Indeed, the attacks of missiles and rockets on the Israeli home front did not begin with the uprooting of Gush Katif. There were such attacks before then, but an examination of the facts from a much earlier time will allow us to come to a true understanding and draw conclusions for the future:
As long as the IDF controlled the entire Gaza Strip there were no missiles. Indeed, in 1987 there was the first Intifada, but the weapons that the Arabs used on us then were stones and sometimes even Molotov cocktails. Nothing more than that. The IDF monitored the roads and had a presence in the cities. The security forces had comprehensive intelligence and many terror attacks were prevented while even in their planning phase. Attempts to smuggle weapons were thwarted. The reason for this is simple: the IDF was there.
And then, instead of putting down the intifada once and for all, some leaders dreamed up withdrawals and concessions with the idea of rewarding the attacker and signed the Oslo Accords. The Gaza-Jericho accord was signed in May 1994, and the IDF left most parts of the Gaza Strip; they withdrew from the cities and the villages except for Gush Katif, Netzarim, Kfar Darom, Eli Sinai and Dugit, and the area was abandoned to the control of the Palestinian Authority.
It began with aging mortars , remember? "Patzmarim" in Hebrew. When the first mortar was launched at Netzarim in January 2001, we deluded ourselves with the sentence "Well – it's just a mortar" but since then, they have only become more sophisticated and we have tied our own hands with the question, "What – are we going to reconquer Gaza?" And we made ourselves powerless. Some of these problems were corrected in Judea and Samaria during Operation Protective Wall, when the IDF presence returned to all of the cities and the villages. In Gaza, on the other hand, there was no such operation. This is the reason that there are no rockets from Judea and Samaria, but from Gaza there are so many.
From then on, the Arabs had the freedom of action and the calm to plan escalation, raising the level, improving their rockets and missiles, arming themselves and organizing their military. No one disturbed them. The first rockets were primitive; they were much less destructive and less accurate, but step by step the terrorists improved and the rockets began to reach the communities of Gush Katif and later to Sderot and even further.
Even these painful signals did not arouse the Israeli leadership and did not cause it to change its policy. Then came the Disengagement plan and the uprooting of the communities of Gush Katif and northern Samaria with the delusional and baseless hope that the enemy would turn the Strip into a Singapore of the Middle East. The withdrawal of the IDF from the Strip gave the Arabs of Gaza even more freedom of action. Hamas brutally and violently took over the leadership of the Gaza Strip from the PA and expedited the development of rockets and missiles to the present situation in which they can reach Tel Aviv and its suburbs.
Along with all of this, Hamas' capabilities have grown underground and it began digging terror tunnels many kilometers in length with the aim of carrying out abductions and strategic conquests. In the absence of an Israeli presence in the Strip Hamas caught us off guard and prepared its underground terror.
This is the reality and this is history. Anyone who takes the primitive drizzle of rockets before the Disengagement as proof that it was not the Disengagement that caused the present rounds of disaster we are experiencing, are lying in their souls and deceiving all of us. If the government of Israel had not signed the Oslo Accords and abandoned the Gaza Strip to the terrorists, and if we had not added to this disastrous agreement, a total disengagement from the Gaza Strip, which, as we know, is also part of the Land of Israel - if we had then already applied our full sovereignty over Gaza, we would not have come to the difficult situation in which we are now.
Now, shortly before Trump's plan is publicized, we must remember the facts and acknowledge them and internalize the fact that peace and security will only be brought about by Israeli control of the entire territory. Abandoning any territory to Arab rule will bring about more and much more destructive rockets, this time from the hills of Samaria to Gush Dan, Jerusalem and more.
(Our thanks to historian Hagai Huberman for refreshing our memory with the dates)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה