יום שני, 31 בינואר 2011

הזכות להגנה עצמית

אנא הפיצו לרשימותיכם

----------------------------------------------------------------------

הזכות להגנה עצמית

בעקבות הרצח של החיילים דוד רובין הי"ד ואחיקם עמיחי הי"ד בנחל תלם לפני 3 שנים - נשבעו החברים להמשיך לטייל ברחבי ארץ ישראל.

3 שנים מתקיימים טיולי דוד ואחיקם בכל רחבי יהודה ושומרון, משוטטים בין מעיינות, בריכות, מערות, נחלים ונופים עוצרי נשימה כדי להתחבר

לאדמת הארץ הזאת ברגליהם.

הטיולים מאורגנים ע"י אנשים אחראים וזהירים בהם הם מובילים אלפי מטיילים מכל רחבי הארץ, מאשדוד, ראשון לציון, בת ים, ירושלים, תל אביב, נתניה ועוד

ביום שישי האחרון, כ"ג שבט תשע"א,28/1/11, הם טיילו בתל גדור המקראית בגוש עציון. בחזרתם מהתל זיהו אותם ערבים מן הכפר הסמוך, ירו לעברם, יידו בהם

אבנים וזרקו לעברם רימוני נפצים. קבוצת המטיילים מנתה עשרות אנשים ביניהם אנשים מבוגרים (גיל 70) שהליכתם איטית והיציאה מהשטח הקשתה

את הפינוי המהיר. כאשר המטיילים היו בירידה מהתל ההתקפה של הערבים החלה והיה צורך בהגנה.

כוחות צה"ל ומשטרה הגיעו למקום ועצרו את נושאי הנשק שהובאו למעצר והואשמו בהריגה, בטרם הוכח שיש הרוג ערבי,בטרם הוכח שיש גופה,

בטרם נחקר אפילו ערבי אחד.

ביום רביעי הקרוב, כ"ח שבט 2/2 יתקיים דיון נוסף בבית משפט השלום בירושלים (ע"י מגרש הרוסים).

נתייצב כולנו בשעה 9:30 בבוקר כדי לשמור על זכות ההגנה העצמית ולדרוש את שחרורם המיידי של העצורים.

לו חו"ח היו הרוגים יהודים ,הם היו הופכים לגיבורים- אך ברגע שהגנו על הקבוצה מהפורעים הערבים, הם מיד מובאים למעצר.

ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט אמר בין יתר דבריו אחרי רצח דוד ואחיקם כי "החיילים לחמו בגבורה ".

שר הבטחון דאז אהוד ברק הצטרף לדבריו.

האם עוד מותר להתגונן בארץ הזאת אל מול פורעים ומרצחים ולהישאר בחיים ללא חשש להאשמה בהריגה?

זכויות אדם ביש"ע - חוננו - מטה יהודי לאומי (מי"ל)- ועד מתיישבי שומרון- ועד מתיישבי בנימין- ועדי פעולה יהודה- חומש תחילה-

קוממיות- מנהיגות יהודית - מטה צפון -התנועה להתיישבות נחלה- המטה להצלת העם והארץ- ארץ ישראל שלנו- חלמי"ש -

נאמני ארץ- וירשתם אותה- נשים למען עתיד ישראל (נשים בירוק)

לפרטים יהודית קצובר 050-7161818 נדיה מטר 050-5500834

יום חמישי, 27 בינואר 2011

נגיסה בריבונות היהודית בגוש עציון!

בס"ד

נגיסה בריבונות היהודית בגוש עציון!

הבוקר יום רביעי, כ"א שבט תשע"א, 26/1/11 קיימו הערבים נטיעות בנצר אשר בגוש עציון

בנוכחות שרת התיירות הפלשתינאית. עשרות כלי רכב של הרשות הפלשתינית ומשטרה

פלשתינית היו בשטח. ההרגשה היתה שחצי הרשות מרמאללה עברה לגוש עציון. בנוסף,

עשרות ערבים הגיעו באוטובוס ורכבים פרטיים מלווים בפעילים בינלאומיים אשר נכנסו לשטח

לטעת.

כאשר בקשנו הבהרות מגורמי צה"ל בשטח, נאמר לנו שהם "נוטעים על אדמה פלשתינאית. מה

הבעיה?" ובכן הבעיה חמורה.

א) י ש כאן נגיסה ברורה בריבונות שלנו בשטח. אישור כניסת שרת התיירות הפלשתינאית

ואנשי הרשות הפלשתינאית לשטח ריבוני ישראלי C, באים לערער את ריבונותנו. זה גם נותן רוח גבית חזקה

למשתלטים הערבים על אדמות המדינה.

ב) " אדמות פלשתינאיות" זהו בלוף, שצה"ל בראשות ברק שמח לאמץ. זקני גוש עציון

יודעים לספר ששטחי נצר, הגבעות בין אלון שבות לאלעזר, היו כולם אדמות מדינה

מאז 1967 , מלבד 2 חלקות קטנות. הערבים השתלטו על האדמות ובחסות חוק דרקוני

האומר שלאחר כמה שנים שערבים מעבדים את האדמות, הן הופכות להיות שלהם.

ג) שר הביטחון חסר העצמאות וחסר החוליות, הוא המסוכן ביותר בשטח. חשבנו

שהשתחררנו מהאגף השמאלי קיצוני של מפלגתו אך הדברים בשטח מוכיחים שברק

ממשיך במהלכים כדי להעניק עצמאות לפלשתינאים בכל יהודה ושומרון. ראש הממשלה

יודע עם מי הוא נכנס תחת החופה ואינו נקי ממהלכי ברק.

בשעה 12:00 צה"ל הוציא את הערבים מן השטח. בזמן האירוע של הערבים, ליהודים היה

אסור להיכנס.

החיילים, מג"ב והמפקדים הזוטרים בשטח רטנו והבינו שיש כאן בזיון והשפלה לאומית. ב"ה

העם בריא. חבל שראשי המדינה לא מתחזקים מרחשי העם, וממשיכים בתוכניות ההתקפלות.

ובהמשך ישיר לדברים הנ"ל, תודה לאל-ג'זירה שחשף מה נעשה בחדרי חדרים, על מה

מנהיגינו נושאים ונותנים, בעצם רק נותנים.

אנשי גוש עציון, אפרת, מעלה אדומים, אריאל -התעוררו. הערבים לא שמעו על גושי ההתיישבות!

היום הוכח יותר מתמיד שהמאבק על ארצנו מתקיים בשטח ממש.

על כן יום שישי הקרוב נמשיך בנטיעות בנצר בשעה 9:00 בבוקר.

הציבור מוזמן.

לינק לכתבה בערוץ 7 שם מופיע הסרטון: http://www.inn.co.il/News/News.aspx/214699

לינק לווידיאו קצר

http://www.youtube.com/user/NashimBeYarok

הסעות מקרית ארבע חברון ב 8:30 בבוקר, צומת גוש עציון 8:45 , אפרת דרום 8:50 , שער

. אלעזר 8:55

נשים למען עתיד ישראל )נשים בירוק(: גרעין נצר - ועדי פעולה יהודה

לפרטים יהודית קצובר 0507161818 נדיה מטר 050-5500834

יום ראשון, 23 בינואר 2011

צדק היסטורי

"כרם–אל-מופתי" נקראה האדמה בשייך ג'ראח שבבעלות חג' אמין אל חוסייני ("דר גרוס-מופתי" - המופתי הגדול, ככינויו ברייך הנאצי הגרמני, שאליו השתייך בגופו וברוחו). בתרפ"ט, השנה שבה גרם לרציחת 118 יהודים, בנו לו בשטח הזה שני אדריכלים יהודים, כמעט בהתנדבות, בית מרווח.

חג' אמין, הוגה רתימת האסלאם הלוחמני למלחמת חורמה ביהודים ובציונות ואבי הטרור הפלסטיני, היה גם נאצי אידיאולוגי, שבמלחמת העולם ניהל את התעמולה הנאצית למזרח התיכון מתוך גרמניה. היתה לו דלת פתוחה אצל היטלר והימלר, הוא בנה בבוסניה דיוויזיות ס.ס. והשיג "זיכיון" לביצוע השמדת יהודי ארץ ישראל במו ידי הערבים המקומיים, עם כיבוש השטח בידי רומל, כפי שציפו. המופתי גם מנע הצלת ילדים יהודים בתמורה לשבויי מלחמה גרמנים ודאג להשמדתם באושוויץ.

לאחר המלחמה, הבריטים לא רק לא שפטו אותו כפושע מלחמה, אלא אף אפשרו לו להמשיך להלחם בנו בשיתוף עם נאצים, עד יומו האחרון.

כעת מתנחלים יהודים בכרמו של המרצח הנאצי, ובביתו ישכון בית כנסת לזכר השואה: היש צדק היסטורי גדול מזה?

המופתי השכיר את הבית להיסטוריון הערבי-נוצרי ג'ורג' אנטוניוס, מן היוצרים יש מאין את המיתוס הפלסטיני המזויף, כדי לנטרל את תביעותיהם ההיסטוריות של היהודים. חג' אמין גייס את הפנאטיות הדתית בשירות "העניין הפלסטיני" ואנטוניוס סיפק למערב המשכיל נרטיב פלסטיני, פסוידו-מדעי, לנגח בו את הציונות. בהשראת אשתו קתי תיפקד הבית כסלון חברתי שבו נפגשו באווירה אריסטוקרטית האצולה הפלסטינית עם הפקידות הגבוהה הבריטית. שם חלקו אלה עם אלה את תיעובם העמוק מן היהודים ומפעלם. את מיטתה חלקה קתי, בין היתר, עם הגנרל ברקר הידוע לשמצה, מפקד הכוחות הבריטים בא"י ובעל הסיסמה "הכה את היהודים בכיסם". לימים, מצאו אנשי "ההגנה" מכתבי אהבה שלו בבית.

מתנחלים יהודים בערש הלאומנות הפלסטינית והאנטישמיות החברתית, האופנתית, בא"י: היש צדק היסטורי גדול מזה?

ב-16.4.48 הותקפה סמוך ל"בית המופתי" השיירה להר הצופים. הבריטים הפרו את התחייבותם להגן עליה ובמשך 6 שעות, לאור היום, הלכו ונרצחו באכזריות דר. יסקי, מנהל בית החולים הדסה, דר. משה בן דור, מנהל בית הספר לרפואה, חוקר הלשון דר. בנימין קלאר, דר. אברהם פריימן, מומחה למשפט עברי, רופאים, פרופסורים, אחיות, חולים. בבית המופתי ישב אותה שעה רגימנט בריטי (ה"היילנדרס" הסקוטים) ולא נקף אצבע.

וכמו שבחברון בתרפ"ט שמו הבריטים קץ לטבח בירייה אחת, אך רק לאחר שרוו מדמם של 68 יהודים, כך ליד בית המופתי הם לא שמו קץ לזוועה אלא אחרי 78 נרצחים. להיפך, הם מנעו מן הפלמ"ח לבוא לעזרת הנטבחים.

על גבול בית המופתי בנו הבריטים בניין קונסוליה יפהפה, המשמש – אלא מה? – מוקד להתנגדות הקונסולים להיות ירושלים בירת ישראל.

עכשיו, בריטים עוינים לא יוכלו לפתוח חלון מבלי לראות מבעדו, סמוך סמוך, מתנחלים יהודים: היש צדק היסטורי גדול מזה?

"בית המופתי" עומד בצומת מרכזית, בתפר של ירושלים ההיסטורית. שלטונות רמאללה, משרדי החוץ האמריקנים והאירופים ומשת'פיהם היהודים טוענים, ש"התנחלות" יהודים במקום הזה תמנע את חלוקת העיר ותסכל הקמת בירה פלסטינית בתוכה. מי ייתן! ואם כן, הזוג אירווין וצ'רנה מוסקוביץ, שרכשו את "כרם המופתי" ואתרים אסטרטגיים אחרים כדי לשתול בהם חיים יהודיים, קנו את עולמם ואת מקומם בתולדות ישראל.

רק שאלה אחת עומדת תלויה באוויר ללא מענה: מה קרה לנו, שאיבדנו את הכישרון לחוות את הסיפוק של ההישג, את נחת ההצלחה ואת שמחת הניצחון?

אליקים העצני

עובדות בשטח

עובדות בשטח

הגי'פ שלהן מסתער ללא חת על הגבעות ודרכי העפר במרחבי גוש עציון והר חברון, ואף דונם של קרקע לא חומק מעיניהן.

מאת רבקי גולדפינגר

cid:52C7D11DCB314394AC4094AEF8B068A5@womenace05d56aהגי'פ שלהן מסתער ללא חת על הגבעות ודרכי העפר במרחבי גוש עציון והר חברון, ואף דונם של קרקע לא חומק מעיניהן* כבר חמש שנים נאבקות נדיה מטר ויהודית קצובר על האחיזה היהודית באזור, תוך מעקב גם אחרי ההשתלטות הפלשתינית המדאיגה* בקרב על האדמה הן מבקשות קודם כל "לקבוע עובדות בשטח"*האסטרטגיה – מאות נטיעות עצים חדשות לאורך השנה שיקבעו מי בעלי הקרקע

נדיה מטר ויהודית קצובר, מנהיגות תנועת 'נשים בירוק', מקדישות את זמנן ל"מלחמה על הבית", כהגדרתן. הן לא חוששות מאיש. דוהרות בג'יפ הלבן ברחבי גוש עציון, מצלמות, פורסות מפות ובוחנות כל התפתחות חדשה בשטח. השבוע הצטרפתי אליהן לסיור. הן לוקחות אותי לפאתי העיירה הפלשתינית בית-סאחור, שם נתקלנו במשאיות הפועלות כבתוך שלהן ליישור שטחי קרקע למרגלות ההר, סמוך למוצב הצבאי שדמה. יהודית קצובר מרימה טלפון למח"ט עציון ומבקשת לעדכן אותו בנעשה.

בחסות ממשלת הולנד

אנחנו ממשיכות לעבר התחנה השנייה: גבעות נצר, הממוקמות בין היישוב אלעזר לאלון שבות. נדיה שועטת ברכבה במעלה הר הטרשים. חלקות חקלאיות ערביות ויהודיות פזורות מסביב בערבוביה. כמעט מדי יום מגיעות נדיה ויהודית לשטח, וניכר עליהן כי הן מכירות את המקום על בוריו. מימין, בסמוך לגדר היישוב אלעזר, חלקת אדמה עליה השתלט ערבי. "הוא נטע פה גפנים", אומרת קצובר, ומסבירה כי על ידי ההשתלטות על האדמות הצמודות לגדר מקווים הערבים למנוע את התרחבות היישובים. נדיה מושיטה לעברי מפה מעודכנת המשרטטת את תוואי השטח. "באזור הזה יש מאות דונמים המוגדרים כאדמות מדינה. בשנתיים האחרונות הערבים, הממומנים ע"י גופים בינלאומיים, מאיצים את ההשתלטות על הקרקע. הם פועלים בקצב לא נורמאלי כדי למנוע רצף התיישבותי-יהודי בין אלעזר, אלון שבות ואפרת. מתקיים כאן מאבק עיקש על כל פיסת קרקע", אומרת נדיה, ומצביעה על שלט מתכת המתנוסס בגאון באחת החלקות ומלמד כי ממשלת הולנד היא המממנת והמסייעת לתושבים הערבים באזור לגאול את אדמתם.

ראשית הפעילות בנצר החלה כיוזמה פרטית של מספר משפחות מהיישוב אלעזר, שחשו כי אינן יכולות להישאר אדישות לנוכח מציאות של גזילת עוד ועוד קרקעות מדינה. בכוחם הדל יצאו לשטח והחלו לבנות ולטעת גפנים ועצי זית. "הם הבינו שאי אפשר לעמוד מנגד ולחכות שהמדינה תואיל בטובה לעשות משהו בנידון, כי זמן יקר חולף ואין כאן מציאות של ואקום. זה או אנחנו או הם", קובעת קצובר ומבקשת להרחיב על שיטת ההשתלטות הפלשתינית על אדמות המדינה: "הם שותלים עצי זית ואחרי עשר שנים טוענים על פי חוק לבעלות על הקרקע. יש כאן עצימת עיניים של שר הביטחון. כשאנחנו ניסינו להקים כאן בתים הרסו לנו אותם שמונה פעמים. כשנטענו עצים קיבלנו בלי סוף צווים. יש כאן מציאות מעוותת שהדרג הפוליטי יחד עם המינהל האזרחי לא מגנים על אדמות המדינה".

"חוסר התגובה מצידנו מזמין עוד השתלטויות על שטחי מדינה", מבהירה נדיה. "אין ספק, הערבים מריחים את החולשה היטב. כנראה שבסופו של דבר האחריות לשמירה על אדמות הארץ נופלת, כרגיל, על כתפי האזרח הקטן. זה המסר שלנו. כשהממשלה לא עושה אז אנחנו, 'האנשים הקטנים', מחויבים לקום ולפעול. בהחלט אפשר לשנות. אנחנו קוראות לכולם להצטרף למאבק ולסייע לנו לתפוס את הגבעות האלו".

הגליל למען גוש עציון

"ההתחלה בנצר לא היתה פשוטה בכלל", נאנחת נדיה ומתארת כיצד במשך שבועות ארוכים התנהל עימות סוער בין הערבים לבין התושבים היהודים. הערבים עקרו את עשרות הגפנים שנטעו פעילי 'נשים בירוק'. בתגובה נטעו הפעילים היהודים מספר עצי זית בוגרים שנתרמו על ידי חקלאי מהצפון. כבר למחרת הוציאו הערבים את העצים ממקומם אך הפעילים חזרו שוב בלילה ונטעו אותם מחדש.

לאחר מספר ימים הגיעו לשטח כעשרה ערבים, מצוידים בגרזנים ומסורים חשמליים והחלו מנסרים באלימות רבה את עצי זית. תושבי האזור היהודים רצו במהירות לעבר החלקה והגנו בגופם על העצים. בכך מנעו כריתת עצים נוספים. "מאז, יש פה ושם פגיעות בעצים או בצינורות ההשקיה. בשנתיים האחרונות הערבים, במימון בינלאומי נרחב, הגבירו באופן ניכר את תפיסת אדמות המדינה. על מנת לנסות ולמנוע את השתלטות הערבים על האדמות, אנחנו נוטעים עוד ועוד עצי זית וגפנים. איזו הרגשה נפלאה זו לטעת עץ בארץ ישראל. להרגיש את האדמה בכפות הידיים. ב"ה, בדרך הזו גאלנו כבר עשרות דונמים של אדמות המדינה" אומרת נדיה בסיפוק.

את העזרה המקצועית לשמירה וטיפוח גידולי הקרקע בנצר מעניק בהתנדבות החקלאי אורי פלסי מהמושב שדה-יעקב שבגליל. "אורי התגייס למשימה במסירות יוצאת דופן", מציינת קצובר בהערכה. "פעם-פעמיים בשבוע הוא עוזב את המשק הגדול והמשגשג שלו בגליל ומגיע עד לכאן כדי לעבוד בשטח". פלסי מצידו מתייחס לדבר בטבעיות גמורה. "מבחינתי זהו המשך טבעי של הציונות וההתיישבות בארץ ישראל. ציונות היא לא מצרך פג תוקף אלא ממשיך עד עצם היום הזה", הוא אומר תוך כדי הכנות אחרונות לקראת הנטיעות הקרובות באזור, שייערכו השבוע ברוב עם לכבוד ט"ו בשבט.

http://a7.org/Resizer.ashx?save=1&source=album&album=6&image=16018&a=455&b=1500

"האחריות לשמירה על הקרקע מוטלת בסוף על האזרח הקטן". מחנה הנטיעה בנצר

לפני מספר שבועות, תוך כדי נסיעה על כביש 60, בין צומת גוש עציון לאפרת, הבחינו נדיה ויהודית ברכב משטרתי של הרשות הפלשתינית נוסע בחופשיות. הן לא האמינו למראה עיניהן. נדיה שלפה במהירות את מצלמתה ותיעדה אותו. כשהשוטרים הפלשתינים הבחינו בה, הם הגיבו ללא חשש בסימון האות וי, אות הניצחון. "שפשפתי עיניים. המשטרה הפלשתינית נוסעת אצלנו בלי שום בעיה ובכזאת התרסה. מיד התקשרנו לצבא לברר כיצד זה מתאפשר. מדובר בשינוי מדיניות", מציינת נדיה ומסבירה כי עד לא מזמן נאסר על השוטרים הפלשתינים לצאת מתחומי שטחי A ובמעברים משטח לשטח הם חוייבו בתיאום ובליווי של חיילי צה"ל. "ההקלות שניתנות למשטרה הפלשתינית הן לא סבירות ואסור לנו להתרגל לזה", היא פוסקת בהחלטיות.

ביטוי נוסף לחוסר השליטה הישראלית בשטח, הוא מה שמכונה בפי השתיים "אינתיפאדת החממות". מי שנסע בחודשיים האחרונים באזור יהודה איננו יכול שלא לשים לב לכך שכפטריות אחרי הגשם צצו להן עשרות רבות של חממות חקלאיות גדולות וחדישות בשטחי B ו-C שנבנו עבור התושבים הערבים. "תוך תקופה ממש קצרה הוקמו עשרות רבות של חממות. שיהיה ברור - זה לא מקרי. זו אינתיפאדה חדשה - אינתיפאדת החממות, וזה לגמרי מתוזמן ומאורגן", מתריעה נדיה מטר. "כשאני נוסעת בדרך בין אפרת לתקוע או בדרום הר חברון בין קריית ארבע לעתניאל, איפה שאני לא אסתכל אני אראה חממות. גם את מחנה אדוריים הם הקיפו בהמון חממות. ממש חונקים את המחנה. זה מצב בלתי מתקבל על הדעת", אומרת מטר.

האזרחים שהחזירו את צה"ל

נדיה, אם לשישה ותושבת אפרת, נולדה באנטוורפן שבבלגיה. ארצה עלתה בגיל 18. היא למדה חינוך והיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, שם גם פגשה את בעלה ד"ר דוד מטר. יחד עם חמותה רות, הקימה לפני כ-18 שנים את הארגון 'נשים בירוק' כמענה לארגון השמאל הקיצוני 'נשים בשחור'. מטר, אשר התפרסמה בעבר בנוכחותה הבולטת בהפגנות הימין, שינתה במהלך השנים אסטרטגיה וכיום היא דוגלת בהתמקדות בעשייה ובקביעת עובדות בשטח. "הגעתי למסקנה שבמדינה כמו שלנו ההפגנות לבד הן בזבוז אנרגיה. יותר אפקטיבי לקבוע עובדות בשטח. לבנות, לנטוע, ליישב .נכון, המאבק על האדמות הוא אינטנסיבי ויומיומי אבל רק אם נפגין עקביות ונחישות ננצח. לא מספיק רק הפגנות שקטות ומאורגנות. צריך שכל העולם יבין שבמאבק על הארץ אנחנו נחושים", אומרת נדיה, וקצובר מהנהנת בראשה לאות הסכמה.

קצובר (63), רעייתו של צבי קצובר, לשעבר ראש מועצת קריית ארבע, עלתה ארצה כנערה מפנסילבניה. היא גרה בקרית ארבע "מהיום הראשון של הקריה", והיתה בין הנשים שהתיישבו עם ילדיהן בבית הדסה שבחברון בשנת תשל"ט וחיו בו כשנה, בתנאים קשים ביותר. כיום משמשת קצובר כמנהלת תכנית הוראה במכללת קרית ארבע-חברון.

את דרכן המשותפת החלו בימי השבר שלאחר הגירוש מגוש קטיף, ומאז הן רואות עין בעין במגוון פעילויותיהן.

מאבקן הראשון יחד היה לפתיחת כביש עוקף זעתרא, המחבר בין גוש עציון מזרח להר-חומה וירושלים. "הכביש היה פתוח לערבים. לעומתם, היהודים נדרשו לנסוע דרך אפרת וכביש המנהרות. במקום נסיעה של בערך 6 דקות, הם נאלצו לעשות סיבוב ולנסוע כמעט שעה". לאחר מאבק מתמשך במשותף עם פעילים רבים נפתח הכביש לתנועה.

מיד אחר כך הן התגייסו למען המחנה הצבאי הנטוש שדמה במזרח גוש עציון. לגמרי במקרה, הן נחשפו לכוונה לספח את אדמות המחנה לעיירה בית סאחור. "קראנו כתבה ב'הצופה' על כך שבמסגרת המחוות, ממשלת אולמרט הסכימה להעביר את המקום, חמש דקות נסיעה מהר חומה, מקום שהוא שטח C ישראלי, לרשות הפלשתינית לבניית בית חולים ערבי. המקום שימש כבסיס צה"ל עד שננטש שנתיים לפני כן, בשנת תשס"ו", מספרת נדיה על ראשית המאבק לאחיזה יהודית בשדמה. "הוצאנו מפות ונוכחנו לגלות שמדובר במקום אסטרטגי ביותר. הבנו שאם המחנה יימסר זה יסכן את שכונת הר חומה ויחנוק את גוש עציון. כמובן שזה משני לעובדה שמדובר באדמת ארץ ישראל ואסור למסור אותה בשום אופן", היא מדגישה.

"אין ספק שהיתה לנו סיעתא דשמיא", מציינת קצובר. "הגענו למחרת למקום וגילינו דחפור ערבי שכבר עבד להכשיר את הקרקע. הבנו שחייבים לפעול כמה שיותר מהר. הוקם ועד פעולה 'הוועד למען שדמה יהודית' שהתמסר לעניין בכל הכוח", אומרת קצובר ומצטטת את דברי הרב חרל"פ, האומר כי הנקודה המרכזית בדורנו היא ארץ ישראל. "לא מספיק לדעת את הדברים באופן תיאורטי", היא מוסיפה, "אלא יש לתרגם אותם למעשים. להיאחז ולהתרחב בארץ ישראל".

הפלשתינים ביקשו להעביר לידיהם את המחנה אשר בראש ההר בטענה שברצונם להקים במקום בית חולים אורטופדי ופארק משחקים גדול. המקום אף נחנך באופן רשמי בטקס רב רושם בנוכחות ראש הממשלה הפלשתיני, סלאם פיאד. אנרכיסטים, שמאלנים וגופים בינלאומיים נחלצו לעזרת הערבים. כדי להוציא את שדמה מידיים יהודיות זרמו תקציבי עתק ממקורות שונים בעולם. "הם לא רצו באמת להקים שם בית חולים, אבל הם הבינו שישראל לא תוכל להגיד 'לא' לדרישה הומניטארית כזאת. לבית סאחור יש עשרות דונמים של אדמה בעיירה שלהם, למה הם התעקשו לקבל דווקא את שדמה?" שואלת קצובר, ומסבירה כי המחנה חולש על הר חומה וכביש תקוע-ירושלים. "לכן הם לטשו עיניים אליו. הגיע השלב שהיה צריך רק את אישור הדרג המדיני כדי למסור באופן סופי את המחנה. חתימה אחת בלבד של שר הביטחון אהוד ברק היתה מספיקה כדי שנפסיד במאבק. לא הסכמנו להרים ידיים. ראינו במאבק על שדמה מאבק על ירושלים", היא מדגישה.

כוחו של עץ נוסף

כדי להבטיח את עתיד המחנה התקיימו במקום בסופי שבוע מגוון

הרצאות, שיעורים ותערוכות. מאות הגיעו מכל הארץ להשתתף בפעילות ובכך לתת כתף לשמירה על נוכחות יהודית בשדמה. במקביל, הוקם לובי של חברי כנסת שהיו מעורבים בעניין. מנגד הופעל לחץ רב מכיוונם של ארגונים אירופיים, אמריקאים והרשות הפלשתינית במטרה לקדם את מסירת השטח. הנוכחות היהודית במקום לצד ניסיונות של פעילי שמאל, אנרכיסטים ופלשתינים להשתלט על השטח, גררו לא פעם עימותים קשים בין הצדדים.

לאחר מאבק עיקש בן שנתיים הוחלט שצה"ל יקים מחדש את הבסיס הצבאי בשדמה. נדיה ויהודית מברכות על ההחלטה בחום. אנחנו נוסעות לבקר את החיילים המשרתים במחנה. חיילי צה"ל השוהים במקום מקבלים את פנינו בסבר פנים יפות וכלל אינם מודעים למאבק הממושך ורווי האינטרסים הבינלאומיים שהתחולל עד לא מזמן, בנוגע לעתיד בסיסם.

במהלך הסיור אני עדה לשיחת טלפון מתושבי שכונת הר-חומה המבקשים לדווח בדחיפות על טרקטורים ערביים המכשירים קרקע סמוך לגדר שכונתם. בדיקה מהירה העלתה כי אכן מדובר באדמות מדינה והמסר של נדיה ויהודית ברור: 'תעלו לאדמה כמה שיותר מהר ותקבעו עובדות בשטח'. "אנחנו חייבים להיות מודעים למה שקורה כאן", אומרת קצובר. "המאבק על הארץ מתרחש היום בכל מקום. אנחנו חייבים לצאת מהאדישות. להיות ערניים. וכן, עוד עץ ועוד פרח יכולים לשנות מציאות".

נטיעות טו בשבט בנצר

בס"ד

יהונתן פולארד וגאולת ארץ ישראל בטכס ט"ו בשבט בנצר

אשר בגוש עציון

מאות אנשים זרמו במשך בוקר יום שישי לטכס ט"ו בשבט בנצר אשר בגוש עציון. באו מרחוק ומקרוב. כולם הרגישו שכאן בנצר זה שונה: הנטיעות לכבוד יהונתן פולארד אסיר ציון בארץ "הידידותית" ואדמת ארץ ישראל המחכה לגאולה- חברו יחדיו לכדי אירוע מרגש ביותר.

על אדמות נצר ניטש מאבק עיקש מזה כמה שנים, ובמיוחד בשנתיים האחרונות כאשר ארגונים בין לאומיים החלו לעודד ולעזור לערבים לגזול את אדמות המדינה כדי למנוע את התפתחות הישובים באזור. הם כנראה לא שמעו על "גושי ההתיישבות".

בבוקר מוקדם, כאשר המארגנים החלו בהכנות לטכס והציבו את הדגלים על נתיב האבות ובאזור הטכס, התגלו ערבים שהחלו לעבד עוד חלקת אדמה השייכת למדינה. מאוחר יותר, ממש סמוך למקום הטכס הגיע ערבי שטען בעלות על הקרקע למרות שכל המפות מוכיחות אחרת. צה"ל והמינהל התערבו והוציאו אותו מן השטח כדי לאפשר טכס מרשים וחגיגי.

בין הדוברים היה הרב גדעון פרל רב אזורי של גוש עציון שהמשיך לחזק את העוסקים בגאולת האדמה ע"י הנטיעות ואמר שכך היה מראשית הציונות ועד ימינו-חורשים, נוטעים ומתיישבים ובכך מקיימים מצוות ישוב ארץ ישראל.

ח"כ אריה אלדד אמר :"אנו כאן בנתיב האבות זוכרים את אברהם אבינו, זוכרים את המאבק על הארץ שהוא לא מהיום. היהודים שבאו לארץ ישראל ייתקלו תמיד באלו שלא רוצים בהם כאן. לא צריך להתייאש. לא מהריבוי שלהם, לא מהעושר שלהם. אם יהודים ייטעו בכל מקום בארץ, יבנו וישמרו, יכול נוכל עליהם".

תפילה לשחרורו של יהונתן פולארד נישא בכוונה רבה בפי כל הנוכחים וחלקת גפנים ניטעה על שמו. בלוח המציין את החלקה נכתב: "לכבוד אחינו יהונתן פולארד. העם בישראל מתפלל ומייחל לשובך הביתה לארץ ישראל".

ומן הטכס – כל הנוכחים עברו לשלב המעשה. מאות שתילי גפן, זית, אקליפטוס ואורנים ניטעו באדמות המדינה מלווים בנגינת אקורדיון עם שירים של ארץ ישראל הישנה והטובה.

משפחות הגיעו עם תינוקיהן, נוער מן האזור הגיע על אופניים, ובמיוחד בלטה קבוצת נוער שהגיע מחו"ל להתגייס לצה"ל אשר התנדבו כבר במשך השבוע להכין את הקרקע ויצאו לשטח מרוחק יותר לטעת את האיקליפטוסים. הם נתקלו לראשונה במצב הקשה השורר בשטח כאשר ערבים הגיעו ואיימו לעקור את השתילים הרכים. מיד עברו למקום התקרית עשרות נוטעים ואז הערבים הבינו שאין סיכוי לבצע את זממם.

מלבד עצים ניטעו בנתיב האבות 10 ספסלים שנתרמו ע"י יהודים מהארץ ומחו"ל להנצחת יקירהם. מרגש במיוחד היה כאשר אמא הגיעה לטכס וגילתה שהבן שלה תרם לכבודה ולכבוד בעלה ספסל וכתב על ההקדשה: "בניכם, נכדיכם ונינכם ימשיכו לצעוד בנתיב האבות"

האירוע אורגן ע"י נשים למען עתיד ישראל (נשים בירוק) וגרעין נצר והתאפשר בזכות התרומות של רבים וטובים בארץ ובחו"ל התומכים במאבק על גבעות יש"ע ונגד הקמת מדינה פלשתינית.

הציבור הגדול הודה למארגנים על הזכות לטעת ולגאול את אדמת ארץ ישרל ושאלו "מתי עוד!?"

מצורפות תמונות של האירוע. תמונות באדיבות נשים בירוק.

לינק לתמונות של ג'מה בלך:

http://picasaweb.google.com/gemmablech/TuBShvatOnNETZER2011#

סרטון קצר על האירוע יופץ בקרוב בע"ה.

יהודית קצובר 0507161818 נדיה מטר 0505500834

נשים למען עתיד ישראל (נשים בירוק)- גרעין נצר- וועדי פעולה

יום חמישי, 20 בינואר 2011

נטיעות לכבוד יהונתן פולארד

נטיעות לכבוד יהונתן פולארד

מחר יום שישי, ט"ז שבט, ב9:00 בבוקר, נקיים בע"ה נטיעות בנצר, בין אלעזר לאלון שבות, לשמירה על אדמות ארץ ישראל ולכבודו של יהונתן פולארד

בהשתתפות הרב גדעון פרל וח"כ אריה אלדד.

הסעות ע"פ הרשמה מראש בלבד:

8:30 ירושלים מלון אינבל- 8:30 קרית ארבע חברון- 8:45 צומת הגוש-8:50 אפרת דרום-8:55 שער אלעזר

חזרה משוערת: בסביבות 11:00

וישבתם לבטח!

אנחנו שמחים לבשר שעשרת הספסלים הראשונים, שניטעו על דרך האבות, נרכשו ע"י יהודים בארץ ובחו"ל. לוחיות יוצבו על הספסלים לזכר יקיריהם של הרוכשים. אנחנו ממשיכים במבצע "מתיישבים על ארץ ישראל" וקוראים לציבור לרכוש עשרה ספסלים נוספים שיינטעו הפעם בפיתולי הדרך העולים לפסגת הגבעה.מחיר ספסל התחלתי: 1500 ש"ח. כל המרבה יזכה בספסל.

ט"ו בשבט שמח!

לפרטים והרשמה: יהודית קצובר 050-7161818 נדיה מטר 050-5500834

נשים למען עתיד ישראל (נשים בירוק)- גרעין נצר- וועדי פעולה יהודה

יום שני, 17 בינואר 2011

תיעוד הסטורי מחברון

להלן הכתבה של שרון כץ על התערוכה "יתדות בחברון"-

תערוכתו של הצלם גרשון אלינסון המלווה את ההתיישבות בקריית ארבע חברון מראשיתה

- 1967. התערוכה מוצגת ב"מרכז המבקרים שדה המכפלה" למרגלות המכפלה. התערוכה פתוחה במשך כל ימות השבוע.

הכתבה הופיעה החודש בעיתון VOICES בעריכת שרון כץ.

עיתון VOICES הוא עיתון לדוברי האנגלית ומופץ בירושלים, גוש עציון, קרית ארבע חברון דרום הר חברון, בית שמש ועוד

www.voices-magazine.com


קונים בלבד!

בס"ד

קונים בלבד!

תמורת סכום התחלתי של 1500 ₪ (500$) קנית אחיזה קטנה בארץ ישראל

קנית ספסל מעץ, על נתיב האבות בגוש עציון, בינות לכרמים שניטעו על ידי יהודים, בנצר, כדי לבלום את השתלטות הערבים על קרקעות המדינה.

על הספסל תקבע לוחית עם שם התורם ולמען מי נתרם הספסל.

ההכנסות קודש להמשך האחיזה וגאולת האדמות בארץ ישראל.

10 ספסלים מחכים לקונה-

הקנייה תתבצע תוך 3 ימים לכל המרבה במחיר

שילחו את הצעתכם ל nmatar@netvision.net.il או ihuditk@gmail.com

מצורפות בזה תמונה של הספסלים, ובצד הרוחני-חינוכי תמונות של נוער מתנדב מחו"ל שהכשירו את הקרקע אתמול לנטיעה, לקראת הנטיעות ביום שישי הקרוב בע"ה.

מצורפת בזו למטה התוכנית לנטיעות ביום שישי הקרוב בע"ה בנצר. אנא הרשמו בהקדם להסעות.

בברכת

"וישבתם לבטח"

יהודית קצובר 0507161818 נדיה מטר 0505500834

נשים למען עתיד ישראל (נשים בירוק)- גרעין נצר

---------------------------------------

בס"ד

ט"ו בשבט בנצר –ממשיכים בגאולת אדמת ארץ ישראל!

נוטעים ומתיישבים!

בנצר, בין הכרמים המאדימים בשלכת, מתפתל נתיב האבות. בצידיו, בשנתיים האחרונות ,נטענו מאות עצים במטרה לשמור על אדמות המדינה מפני השתלטות ערבית.

בחנוכה קיימנו מחנה חקלאי ,נוסף ,לנוער עם 50 נערים ונערות, רובן בנות מדרשות מחו"ל, שנקשרו לאדמת ארץ ישראל דרך היבלות בידיהן.

ביום שישי, ט"ז בשבט בשעה 9:00 בבוקר, נקיים בע"ה טקס נטיעות. בתוכנית:

· הרב גדעון פרל, הרב האזורי של גוש עציון

· חבר הכנסת אריה אלדד.

· נטיעות

· אלי גלבוע, נגינה.

· כיבוד קל

· בואו עם ילדיכם ונכדיכם

כדי להגביר את הנוכחות היהודית על השביל , נישתול, מלבד זיתים וגפנים, גם ספסלים לישיבה.

נוכל לשבת ולנוח, לראות בעיני רוחנו את אברהם אבינו מגיע משכם בדרך לחברון, מתיישב על ספסל בנתיב וחושב על בניו ובני בניו .

תלם אחר תלם,דונם אחר דונם, נגאל את אדמתינו לדורות הבאים.

הסעות ע"פ הרשמה מראש:

מירושלים מלון אינבל 8:30-

מקרית ארבע חברון 8:30- צומת הגוש 8:45- צומת אפרת דרום 8:50- שער אלעזר 8:55

לפרטים והרשמה: יהודית קצובר 050-7161818 נדיה מטר 0505500834

לינק לערוץ היוטיוב שלנו: http://www.youtube.com/user/NashimBeYarok

נשים למען עתיד ישראל (נשים בירוק9- גרעין נצר- וועדי פעולה יהודה

www.womeningreen.org

יום ראשון, 9 בינואר 2011

גבעת עיטם בווינט

שבוע טוב

מצורפת בזו הכתבה של יאיר אלטמן אודות הפעילות שלנו בגבעת עיטם אתמול יום שישי ערב שבת פרשת בא, באתר ווינט. http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-4010352,00.html

התמונות המצורפות הן תמונות של ג'וש אדלר, סגן ראש מועצת אפרת ושל הרב ברוך אפרתי,

באדיבות "נשים בירוק"

בברכת שבוע טוב,

יהודית קצובר ונדיה מטר




14:41 , 07.01.11

עובדות בשטח

http://www.ynet.co.il/images/whitespace.gif

http://www.ynet.co.il/images/whitespace.gif

http://www.ynet.co.il/images/whitespace.gif

רוצים לבנות בגבעת העיטם: נתניהו גרוע מאולמרט

עשרות מתנחלים עלו לגבעה שליד אפרת, שם אושר לבנות 2,500 יחידות דיור. הם הפנו טענות קשות לראש הממשלה: "רק נתניהו הביא לנו את ההקפאה. הוא לא יכול להטיל את האשמה על ברק"
יאיר אלטמן

המתנחלים מנסים לקבוע עובדות בשטח - בזמן שהמשא-ומתן בין ישראל לפלסטינים נמצא במבוי סתום: הבוקר (יום ו') הגיעו עשרות מתושבי גוש עציון לגבעת עיטם, הסמוכה לאפרת, על-מנת להכריז על חידוש מאבק השליטה היהודית במקום. העלייה לגבעה תואמה ואובטחה על ידי צה"ל, ואורגנה על ידי ארגון "נשים בירוק", בהנהלת נדיה מטר ויהודית קצובר.

המתנחלים ניהלו בעבר מאבק ארוך על השליטה בגבעה. בשנת 2009 דחה המינהל האזרחי את עתירות הפלסטינים לשליטה במקום, וקבע כי 1,700 הדונמים באזור הגבעה הינם אדמות מדינה. המינהל סיפח אותם לתחום המוניציפאלי של אפרת.


cid:image004.jpg@01CBAF89.E134B7E0

האירוע באפרת (צילום: יאיר אלטמן)

משרד השיכון סיים לתכנן בניית 2,500 יחידות דיור במקום, אולם המתנחלים טוענים כי מאז לא חל כל שינוי בשטח. לדבריהם, שר הביטחון אהוד ברק ממשיך על דעת עצמו את ההקפאה ומונע מהם לבנות במקום - מסיבות פוליטיות.

"300 דונמים בתוך ה-1,700 שסופחו לאפרת, הן אדמות פרטיות של יהודים שנרכשו עוד לפני קום המדינה", סיפר סגן ראש מועצת אפרת אדלר, ג'וש אדלר. "לעומת ראשי מועצות ומנהיגים רבים ביהודה ושומרון, אני לא מאשים את אהוד ברק בכך שלא בונים ביהודה ושומרון ובאפרת, משום שאני מצפה ממנו למשהו אחר. אני כן מאשים את בנימין נתניהו, ראש הממשלה שלו הצבענו. ממנו היתה לנו ציפייה להמשך הבנייה והאחיזה בארץ ישראל וקיבלנו בדיוק ההפך, הוא אף גרוע מאולמרט".

אדלר הוסיף: "אסור להיות 'פוליטקלי קורקט', צריך להגיד את האמת. רק נתניהו הביא לנו את ההקפאה. זה לא קרה לנו בשום ממשלה אחרת, לא בראשות קדימה ואף לא בראשות העבודה. זו המצאה פרטית שלו. הוא לא יכול להטיל את האשמה על ברק, הוא הבוס שלו והוא הקובע. מדובר בקרקע שלא שונה משום מקום אחר בארץ ישראל, למרות שכרגע הפוליטיקאים לא חושבים על שום בנייה במקום הזה".

הוא גם דיבר על הרחבת היישוב, הנמצא בין חברות לבית-לחם. "אני קורא לזה אפרת ב', כי 2,500 יחידות דיור זה בערך כל מה שיש לנו כיום באפרת, בה מתגוררים כ-9,000 איש. מאבק נוסף שלנו הוא בהכנסת הגבעה לתוך תוואי גדר ההפרדה. אנו במועצה נאבקים כל הזמן על בניית ציר שיגיע לכאן".

הרב ברוך אפרתי מאפרת, העביר במקום שיעור: "בתורה מצווים אותנו להפוך את הארץ


לנחלה. מצווים אותנו להיות מתנחלים וגם לנצח כל יישות לאומית אחרת שהתיישבה על חבל ארץ זה שניתן לנו. בשביל לקיים את המצווה לא מספיק שרק נעלה לכאן ונבנה פה בהעלמת עין של הממשלה, אלא חשוב שהדבר יוכר כחוק וכדין בממשלת ישראל, אחרת אנו לא מקיימים את דין כיבוש הארץ. היום זה נראה אולי רחוק, אבל אני גר בשכונת הזית ואני זוכר את המאבקים על המקום ההוא. מי היה חולם שהשכונה תשגשג ותהיה מלאת תרבות ובין היפות באזור כמו היום. ברוך ה', חלומות מתגשמים אך צריך לעשות מעשים".

יוסף גודמן ז"ל

משפחת גודמן מאפרת שבנם יוסף ז"ל, לוחם במגלן, נהרג באימון צניחה, מזמינה את הציבור לאזכרת בנם:

לפרטים אודות התאונה:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3210145,00.html

חברים במגלן כותבים על יוסף:

http://www.maglan.org/apage/15606.php

במלאות חמש שנים

לעלייתו למרומים של

יוסף יצחק גודמן ז"ל

עלייה לקבר בהר הרצל

ביום ראשון, ד' שבט, 9 בינואר בשעה 15:00

בהשתתפות הרב הראשי לצה"ל הרב רפי פרץ.

אוטובוס מהרב תכליתי ברימון הלוך ושוב בשעה 13:45

יתקיים שיעור לעילוי נשמתו בשעה 20:00,

מפי הרב חננאל אתרוג, ראש ישיבת שבי חברון

בבית הכנסת "רב תכליתי" שברימון, אפרת.

יום ראשון, 2 בינואר 2011

שישי בשטח- הפעם בנצר

בס"ד

שישי בשטח- הפעם בנצר

ממשיכים עם הנוכחות היהודית הכה חיונית בשטח

בע"ה,ביום שישי הקרוב כ"ד טבת, 31/12/10,בשעה 9:00 בבוקר

בנצר, בין אלון שבות לאלעזר, נשמע שיעור מפי הרב אורי דסברג על פרשת השבוע

השיעור יתקיים בכל מזג אוויר.

להסעות: ע"פ הרשמה מראש

מקרית ארבע חברון 8:30-צומת הגוש 8:45-צומת אפרת דרום 8:50-אלעזר 8:55

--------------------------------------------

רשמו ביומן! ט"ו בשבט בנצר-נוטעים ומתיישבים!

ביום שישי, ט"ז בשבט בשעה 9:00 בבוקר

נקיים בנצר טקס נטיעות.

בתוכנית:

*הרב גדעון פרל,הרב האזורי של גוש עציון- ייטע עצי פרי לכבוד יונתן פולארד שבקש אתמול מרבנים לטעת עצי פרי בארץ ישראל

*חבר הכנסת אריה אלדד

*נטיעות

*אלי גלבוע-נגינה

*כיבוד קל

בואו עם ילדיכם ונכדיכם!

בברכת "והורשתם את הארץ וישבתם בה"

יהודית קצובר 050-7161818 נדיה מטר 050-5500834

נשים למען עתיד ישראל (נשים בירוק)-גרעין נצר