בס"'ד
English follows Hebrew
הבחירות יכריעו אם ישראל תיכנע במלחמה השקטה
מאת אורית סטרוק
המאמר הופיע השבת בעיתון בשבע
המערכה על שטחי סי – כבשת הרש שנותרה בידי ישראל בעקבות הסכמי אוסלו הארורים – מתנהלת באופן מוזר מאד במעמד צד אחד בלבד: הרשות הפלסטינית מנהלת אותה נגדנו הישר ממשרד ראש הממשלה שלהם, בהשקעה תקציבית אדירה, תחת מטריה בינלאומית – תקציבית וגם מדינית, עם מאות ואלפי תקני כח אדם, בליווי משפטי צמוד לכל כפר, בית וטרסה, ובעיקר עם תכנית אסטרטגית סדורה, רשמית, גלויה מצד אחד ומתעתעת מצד שני.
מול כל המערך הזה ניצבת ישראל ללא שום ניהול מגבוה, שום אסטרטגיה, עם כמעט אפס כח אדם, כמו שוטר מקוף עם אקדח קפצונים שמנסה למנוע את פעילות המאפיה. כאילו לא מדובר במערכה על הארץ שלנו, על הבטחון שלנו, כאילו לא ברור שקו הגבול עובר – כפי שהגדירה גם תכנית טראמפ – בקו המחרשה.
לא בכדי ניתן למערכה הזו לאחרונה השם: המלחמה השקטה. מלחמה שמטרתה ותוצאתה כיבוש שטח ושינוי גבולות. שקטה מאד מצד הרשות הפלסטינית, שמנהלת אותה ללא יריה אחת. שקטה עוד יותר מצד ישראל, שלא מנהלת אותה בכלל.
לפני כשנה וחצי, בסוף יולי 2019, כשבצלאל סמוטריץ' היה חבר בקבינט המדיני-בטחוני, זכינו –לראשונה אחרי 10 שנים - לדיון קבינטי בנושא, להצגת האיום ומשמעויותיו, להתחלה של גיבוש אסטרטגיה מדינית, ואפילו להחלטת קבינט ראשונה. הדיון הזה נכפה על הקבינט כתוצאה משיתוף פעולה מצוין בין השרים סמוטריץ' ואלקין, כשגם שרים נוספים מהליכוד הצטרפו למהלך. החלטת הקבינט שהתקבלה אז קבעה שעל שר הבטחון להגיש לקבינט תכנית עבודה לבלימת ההשתלטות הפלסטינית ולשימור השטח בידי ישראל, תכנית שעד היום לא הוגשה. לזכותו של נפתלי בנט יצוין, שכשר בטחון הוא הבין את גודל האיום והמחדל ואת חשיבות המשימה, ותכנן למנות פרויקטור מיוחד לניהול המערכה על שטחי סי, אך אז הגיעה הקורונה וטרפה את כל התכניות.
מאז – כמעט כלום לא התקדם. תיקון: הרשות הפלסטינית מתקדמת בצעדי ענק, בבניה, בנטיעה, בסלילת כבישים והנחת תשתיות, ברישום קרקעות, ובשלל פעולות שלטוניות בשטח בו הסמכויות האזרחיות אמורות להיות – על פי ההסכם – בידי ישראל בלבד. ישראל לא התקדמה מטר. תיקון: היא נסוגה כל העת. חמור מכך: שר הבטחון גנץ פעל ממש לאחרונה בניגוד לאותה החלטת קבינט, כשהסדיר בניה פלסטינית בלתי חוקית על אדמות מדינה (והקפיא במקביל את הסדרת ההתיישבות הצעירה). אמור מעתה: זו כבר לא מלחמה במעמד צד אחד בלבד, הצד הישראלי משמש כח עזר לרשות הפלסטינית: הם בונים, אנחנו מסדירים.
המלחמה השקטה לא יכולה להמתין לסיום משבר הקורונה, כי בכל שבוע שעובר אנחנו מאבדים עוד ועוד חלקים מארצנו, הפלסטינים מהדקים יותר ויותר את טבעות החנק סביב הישובים שלנו, מייצרים עוד ועוד חיבורים ורצפים פלסטינים ובכך מקדמים את המדינה הפלסטינית דה-פקטו ללא צורך בהסכמים או החלטות רשמיות. הממשלה שתקום אחרי הבחירות חייבת לקבל מיד עם הקמתה החלטה להקים רשות לשימור שטחי סי. החלטת הממשלה כבר כתובה ומוכנה – הגשנו אותה במסגרת המשא ומתן הקואליציוני לפני קרוב לשנתיים, והיא תהיה תנאי-סף מבחינתנו גם עכשיו. גם תכניות העבודה מוכנות כולן, ואנו נעמוד על כך שהן יאומצו ויקודמו. כדי לממש אותן צריך יהיה להתעמת עם הרשות הפלסטינית, עם האיחוד האירופי, עם מועצת זכויות האדם של האו"ם, עם בית הדין בהאג, וכנראה גם עם הנשיא החדש של ארה"ב. צריך יהיה להילחם: בשטח, בבתי המשפט, בזירה הבינלאומית. ממשלה עם השמאל לא תעשה זאת, אלא תלך בדרכו של בני גנץ: כניעה ללא קרב. לתשומת לבכם ברגע האמת בעשירי בניסן.
אורית סטרוק, חברת כנסת לשעבר, מנהלת השדולה למען ארץ ישראל בכנסת, היא מועמדת מספר 5 ברשימת הציונות הדתית לכנסת
The elections will determine whether Israel will surrender in the silent war
By former Mk Orit Struck
This article appeared this past Shabbat in Hebrew in the Besheva paper and was translated into English by the Sovereignty Movement
The battle for Area C (the remnant of Judea and Samaria left to Israel by the accursed Oslo Accords) is being conducted, oddly, by only one side: The Palestinian Authority is conducting it against us directly from their Prime Minister's office, lavishly funded, under an international budget and political umbrella, with hundreds of thousands of jobs, with dedicated legal support for every village, house and terrace and especially with a strategic, orderly and official plan, overt on one hand and covert on the other.
Israel is engaged in this entire battle without any direction from the top, no strategy, with almost zero personnel, like a policeman on the beat by a cap gun trying to prevent the mafia from operating. As if it was not a battle for our Land, for our security, as if it is not clear that the border passes – as the Trump plan also defined it – along the line of plowing.
It is not for nothing that this battle has lately been named: The Silent War. A war whose goal and purpose is the conquest of territory and change of borders. It is very quiet on the Palestinian Authority's side, who conducts it without a single shot. It is even more quiet on Israel's side, since she is not engaged in it at all.
About a year and a half ago, at the end of July, 2019, when Bezalel Smotrich was a member of the Policy-Security Cabinet, we won the right – for the first time after 10 years – for a discussion on a subject in the cabinet, to present the threat and its implications, to begin to formulate a strategic policy and even a preliminary cabinet decision. The cabinet was forced to enter into this discussion as a result of the excellent cooperation between Ministers Smotrich and Elkin, along with other ministers from the Likud who joined the process. The decision that the cabinet made at the time determined that the Minister of Defense would submit to the cabinet a working plan designed to stop the Palestinian takeover and assure that the territory would remain in Israel's hands, but to date, this plan has not been submitted. To the credit of Naftali Bennet, should be noted that as Defense Minister, he understood the magnitude of the threat and the failure as well as the importance of the mission, and planned to name a special project manager to conduct the battle for Area C, but then the Corona virus arrived, upsetting all the plans.
Since then, there has been almost no progress. Correction: The Palestinian Authority is progressing by giant steps, with building, planting, paving roads and laying infrastructure, registering lands, and other activities of governance in the territory where the civil authorities are supposed to be – according to the agreement – exclusively in Israeli hands. Israel has not moved at all. Correction: Israel withdraws all the time. Even worse: Very recently, Defense Minister Gantz acted contrary to the cabinet decision, when he normalized illegal Palestinian building on state lands (and in parallel, froze the normalization of the young settlement enterprise). From this it can be concluded: It is no longer a war with only one side, the Israeli side actually serves as an accomplice to the Palestinian Authority: they build, we normalize.
The Silent War cannot wait until the end of the Corona crisis, because with every week that passes, we lose more and more parts of our Land, the Palestinians continue to tighten the noose around our towns, create more and more Palestinian connections and contiguity and in so doing, advance the de facto Palestinian state without any need for official agreements or resolutions. The government that will be formed after the elections must, immediately after its formation, take a resolution to establish an authority for the preservation of Area C. A governmental resolution is already prepared and written – we submitted it as part of coalition negotiations almost two years ago, and it will be a prerequisite for us now, as well. The work plans are also complete, and we will insist that they be adopted and promoted. In order to implement them, it will be necessary to confront the Palestinian Authority, the European Union, the UN Human Rights Commission, the ICC and apparently, the new president of the U.S. as well. We will have to fight: in the field, in the courts, in the international arena. A government that includes the Left will not do it – it would follow Benny Gantz's way: submission without battle.
For your attention in the moment of truth on the tenth of the month of Nisan (March 23, election day).
Former Mk Orit Struck, who founded and directs the Land of Israel Lobby in the Knesset, is nr 5 on the list of Bezalel Smotrich's Religious Zionism Party
