והגדת לבנך, את חזון הריבונות
יהודית קצובר ונדיה מטר
בימים האחרונים חווינו בתנועת הריבונות חוויה מרנינה ומרעננת. יצאנו למבצע הסברה נוסף בחוצות הערים ובצירי התנועה, אך הפעם מי שהנהיג וביצע את המבצע היו עשרות בני נוער מכל רחבי הארץ.
המפגש עם בני הנוער לקראת, במהלך ולאחר מבצע ההסברה רחב ההיקף הבהיר לנו שאכן יש דור בעל כתפיים רחבות המבקש להיות חלק ממשימת הדור הזה, התמודדות פקוחת עיניים עם אתגר החלת הריבונות הישראלית על יהודה ושומרון.
בשיחות המרגשות והמשמחות שקיימנו עם בני הנוער גילינו דור שגדל ללא תסביכי עבר, דור שלא מבין ולא מקבל את האנומליה הקיימת בהתיישבות ומבקש לפעול. בני הנוער שמתגייסים בתקופה זו לתנופת הריבונות נולדו שנים רבות אחרי מלון פארק בחברון, אחרי העלייה לסבסטיה, אחרי הקמת גוש אמונים, אחרי עקירת ימית. בגירוש גוש קטיף הם היו בסך הכול בני 4-5. הם חיים כילדים מאושרים שיודעים משחר נעוריהם שעליהם להתנדב, לתרום לחברה, לשאת בעול, ללכת ליחידות המובחרות ביותר, וככל שהם גדלים הם מתחילים להבין שלמרות הכול הם חיים באבסורד - הם חיים במדינת ישראל אבל ביתם, הישוב שלהם, לא לגמרי שייך. לאחר שנחשפו לעקירה מעמונה, להרס הבתים בעופרה והיו ועודם שותפים למאבק בנתיב האבות הם לא מוכנים להשלים עוד עם המצב.
"הנוער אינו מבין איך יתכן שהישובים בהם הם חיים עודם נמצאים על שולחן הדיונים וסימן שאלה מרחף מעל גורלם של מאות בתים. בראייתם הטבעית, הבריאה, הציונית והזקופה הם אפילו לא מבינים מה משמעותה של החלטת טראמפ. ברור להם שאין כל סיבה שעם ישראל יזדקק להצהרתו של נשיא אמריקאי על ירושלים כבירת ישראל. הם לא מבינים מדוע יש צורך לשלם מחיר מדיני על המובן מאליו. ההתגייסות של הנוער היתה כללית מכל הארץ- מהגולן דרך נתניה, פתח תקוה , תל אביב ועד דימונה בדרום. שותפות אמיתית ברעיון ובדרך.
בשיח עם הנערים והנערות הנפלאים שלנו גילינו שנקודת המבט שלהם על סוגיית הריבונות נובעת מהסתכלות כללית ואכפתיות מעתידה של מדינת ישראל כולה. היו בהם ששאלו לאן בדיוק מתכוונים תומכי גירוש המתיישבים להעביר אותם ברעיונם ההזוי אם חלילה יתקבל, לשפלת החוף שהצפיפות בה מתקרבת לזו של רצועת עזה?
בני הנוער מכירים את הארץ כולה מטיוליהם הרבים ומבינים שללא יישוב ההר ובקעת הירדן ישראל אינה יכולה לאכלס את הדור שלהם ואת הדורות הבאים אחריהם. מרחבי הנגב, הם יודעים, מוגדרים בתכנית המתאר הארצית כשמורות טבע שלא יהפכו לערים וישובים. עבורם ארץ ישראל היא יחידה אחת שלא ניתן לחלקה. היא יחידה אחת בהיבט ההיסטורי, הגיאוגרפי והאקולוגי. לתוך ההבנה הטבעית והנחרצת הזו הם נולדו. ראייתם אינה סקטוריאלית. הם צופים אל העתיד ויודעים שבשנת 2048 הם יהיו בני 40-50 האוכלוסיה בארץ תעמוד על כ-20 מיליון איש ולמען הדורות הבאים נצרך תכנון כולל על מרחבי הארץ, ללא תסביכים מדיניים ופוליטיים שבהם נגוע לא מעט מהדור הבוגר והוותיק.
שרשרת חזון הריבונות נמשכת אל הדור הצעיר והנפלא הרואה רחוק, עמוק ומתוך אחריות.
And you shall tell your children - the vision of sovereignty
Yehudit Katsover and Nadia Matar
Recently, we, at the Sovereignty Movement, have had a delightful and refreshing experience. We set out in another hasbara campaign in city streets and traffic arteries, but this time, it was dozens of youths from all areas of the Land who led and conducted the campaign. The meeting with the youths before, during and after the broad and comprehensive hasbara campaign showed us that there is a generation with broad shoulders that wants to be part of this generation's mission, soberly facing the challenge of applying Israeli sovereignty over Judea and Samaria.
In our moving and delightful discussions with the youths, we saw a generation that had grown up without the complications of the past, a generation that does not understand or accept the anomaly that exists within the settlement enterprise and desires to act. The youths who are now volunteering, during the rising momentum of sovereignty, were born many years after the incident at the Park Hotel in Hevron, after the events at Sebastia, after the founding of Gush Emunim, after the uprooting of Yamit. During the expulsion from Gush Katif they were, after all, only 4-5 years old. They are living as happy children who have known from the dawn of their youth that they must volunteer, contribute to society, share the burden, go to the most elite military units, and as they grow up they are beginning to understand that despite everything, they are living an absurdity – they are living in the State of Israel but their homes, their communities, do not totally belong. After seeing the uprooting of Emuna, the destruction of Ofra and taking part in the struggle for the Path of the Forefathers, they are no longer willing to accept the situation.
"The youth does not understand how it can be that the communities where they or their friends live are still on the negotiating table and that there is a question mark hovering over the fate of hundreds of homes. In their natural, healthy, Zionist and proud view, they do not even understand why Trumps' decision is important. It is clear to them that there is no reason that the People of Israel should need any American president's declaration about Jerusalem being the capital of Israel. They do not understand why we need to pay a political price for something that is totally obvious. The youth volunteered and joined the Sovereignty Movement from all areas of the Land – from the Golan through Netanya, Petah Tikvah, Tel Aviv and to Dimona in the south. True partnership in the idea and the path.
In a discussion with our wonderful young men and women we discovered that their point of view on the matter of sovereignty stems from a comprehensive view and caring about the future of the State of Israel as a whole. There were some who asked where exactly, would those who advocate expelling the settlers, move them to, if this delusional idea, Heaven forbid, came to pass – to the coastal plain, where it is almost as densely populated as the Gaza Strip?
These youths are familiar with the entire Land from their many trips and hikes around the country and they understand that without settling the mountain ridge and the Jordan Valley, Israel would not have room to accommodate their generation and the generations after them. The expanses of the Negev, they know, are defined in the official National Outline Plan as a nature preserve that will not become cities and communities. For them, the Land of Israel is one inseparable unit. It is one unit historically, geographically and ecologically. They were born into this natural and vital understanding. Their view is not sectorial. They look to the future and know that in 2048 they will be 40- 50 years old. The population in the Land will stand at about 20 million people and for the future generations we will need comprehensive planning for the expanses of the Land, without the political or diplomatic complications that affected many among the mature and senior generation.
The chain of the vision of sovereignty continues to a young and wonderful generation, which, from its innate sense of responsibility, sees far and deep.
--
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה